מה זה קניין רוחניולמה האתר שלכם צריך מדיניות פרטיות

קניין רוחני, באנגלית Intellectual Property או בקיצור IP, הוא מונח משפטי כללי לזכויות ביצירה של רוח האדם: נכסים שאינם מוחשיים, כמו המצאה, תוכנה, עיצוב, שם מסחרי או תוכן. לחברה טכנולוגית, הקניין הרוחני הוא לעיתים קרובות הנכס החשוב ביותר שלה.

איך מגינים על קניין רוחני?

יש דרכים רבות להגן על IP. בראש ובראשונה, התנהלות משפטית נכונה מול הגורמים השונים שעובדים עם החברה, כגון:

• הסכמים עם נותני שירותים.
• הסכמים עם ספקים.
• הסכמים עם מפתחים.

וכמובן, שימוש בהגנה המשפטית הנכונה והמתאימה ביותר לכל נכס: רישום פטנט, סימן מסחר או מדגם, אחד מהם או כמה מהם יחד.

מה חייב להיות באתר מבחינה משפטית?

כיום לכל חברה או גוף מסחרי יש אתר אינטרנט. מבחינה משפטית, שני מסמכים חשובים במיוחד:

1. תנאים כלליים (TERMS AND CONDITIONS).
2. מדיניות פרטיות (PRIVACY POLICY).

מה זה EULA?

כולנו מכירים את ההודעה שקופצת לפעמים כשמתקינים אפליקציה או נכנסים לאתר, ומבקשת שנאשר את התנאים. ברוב המקרים מדובר ב-EULA.

EULA הוא ראשי תיבות של End User License Agreement, הסכם רישיון למשתמש קצה. זהו הסכם שמסדיר את התנאים העסקיים והמשפטיים בהתקשרות בין החברה ללקוחותיה, בכל הנוגע לשימוש ברישיון: מה מותר ומה אסור ללקוח לעשות ברישיון שניתן לו.

יש מגוון רב של הסכמים כאלה, והסעיפים בהם מותאמים לכל חברה.

מה זה מדיניות פרטיות?

מדיניות פרטיות (PRIVACY POLICY) מסבירה למשתמשים איזה מידע נאסף עליהם ומה נעשה בו. כמה עקרונות:

• לכל חברה מדיניות משלה.
• החברה צריכה לפרסם באתר או באפליקציה את המדיניות, וכל שינוי בה.
• המדיניות נכתבת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981.

13 נקודות שכדאי לכלול במדיניות פרטיות

1. זהות הגוף שמפעיל את האתר, כתובתו ודרכי ההתקשרות איתו.
2. איזה מידע האתר אוסף על המשתמש, תוך הבחנה בין מידע שנמסר ביודעין (למשל בטופס מקוון שהמשתמש ממלא) לבין מידע שנאסף במהלך הגלישה (למשל כתובת ה-IP של הגולש והדפים שבהם צפה).
3. האם המידע מזהה את הגולש באופן אישי.
4. כיצד יישמר המידע שנאסף.
5. האם המשתמש חייב לפי חוק למסור את המידע, או שהמסירה תלויה ברצונו.
6. מה ייעשה במידע.
7. האם המידע יועבר לצדדים שלישיים, ואם כן, לאילו צדדים ובאילו נסיבות.
8. האם האתר משתמש באמצעים שעלולים לשמש למעקב אחר גולשים, כמו Cookies או Web Beacons.
9. אם יש אמצעים כאלה: מה הם, לאיזו מטרה הם משמשים, האם הגולש יכול לנטרל אותם ומה תהיה התוצאה.
10. האם האתר מאפשר לצדדים שלישיים, כמו מפרסמים או חברות לניהול פרסום שמציגות באנרים באתר, לעקוב אחר המשתמשים. אם כן: באילו אמצעים, לאיזו מטרה, איזה מידע אישי נחשף ואיך אפשר להימנע מכך.
11. אילו צעדים נוקט האתר לאבטחת המידע, ומה מידת הביטחון שהם מעניקים לגולש.
12. הודעה על זכותו של הגולש לעיין במידע עליו, לתקן אותו או למחוק אותו, לפי חוק הגנת הפרטיות.
13. הבהרה האם מדיניות הפרטיות תתעדכן מעת לעת, ממתי יחול כל עדכון, והיכן וכיצד יפורסם.

מה זה GDPR?

GDPR הוא ראשי תיבות של General Data Protection Regulation: תקנות של האיחוד האירופי שנכנסו לתוקף ב-25 במאי 2018.

1. מטרת התקנות היא להגביר את ההגנה על הפרטיות של מי שפרטיו נכללים במאגרי מידע. הן עושות זאת בשני אופנים: בקביעת כללים משפטיים לשמירה על המידע, ובהטלת קנסות על מי שמפר אותם.
2. התקנות חלות כמעט על כל מי שמחזיק מידע על תושבים ואזרחים של האיחוד האירופי, גם אם מחזיק המידע עצמו אינו נמצא באיחוד ואינו פועל ממנו. כלומר, גם חברות ישראליות שמוכרות מוצרים או מספקות שירותים לתושבים או לגופים באיחוד האירופי כפופות לתקנות וצריכות לעמוד בהן.
3. בין היתר, התקנות קובעות שכדי לאסוף או להפיץ מידע על אזרחי האיחוד נדרשת הסכמתם. ההסכמה צריכה להיות חופשית ואקטיבית. למשל, תיבת סימון כמו "אני מסכים שפרטיי ייכללו במאגר מידע" אסור שתהיה מסומנת מראש.
4. האפשרות לבטל את ההסכמה צריכה להיות גלויה, קלה, ברורה, מובנת ופשוטה.
5. בכל מקרה, יש לתעד את ההסכמה בכתב: מי הסכים, מתי, איך, ואיזה מידע הוצג לו לפני שהסכים.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי מוזמנים לפנות למשרד.